כאשר מדובר בשיקום אוקראינה, לרוב נשמעות מספרים גדולים. מאות מיליארדי דולרים של השקעות עתידיות. אלפי קילומטרים של כבישים שיצטרכו לתקן או לבנות מחדש. מאות בתי חולים, בתי ספר, מפעלים ומתקני אנרגיה שנהרסו.
אבל יותר ויותר מומחים בינלאומיים, כלכלנים ונציגי השלטון מדברים על בעיה אחרת. המחסור העיקרי של אוקראינה העתידית הוא לא רק כסף, טכנולוגיה או חומרי בנייה. המחסור העיקרי הוא אנשים.
לכן, בין הפרויקטים שצריכים להיות מוצגים בכנס לשיקום אוקראינה — Ukraine Recovery Conference 2026 — בגדנסק, פולין, ב-25–26 ביוני, תשומת לב מיוחדת מושכת הפלטפורמה הדיגיטלית “דודומו” (תרגום מאוקראינית – “הביתה”). היא מפותחת על ידי משרד המדיניות החברתית של אוקראינה.
במבט ראשון, זה עשוי להיראות כמו עוד שירות מקוון ממשלתי. אבל למעשה מדובר בניסיון חשוב יותר: אוקראינה מנסה לראשונה לענות באופן שיטתי על השאלה שעליה תלוי עתידה.
איך לשמור על קשר עם מיליוני אוקראינים שנמצאים בחו”ל?
למה השיקום של אוקראינה לא תלוי רק בכסף
לפי נתוני יורוסטט, בסוף אפריל 2026 יותר מ-4.37 מיליון אזרחים אוקראינים היו תחת הגנה זמנית במדינות האיחוד האירופי. הכי הרבה אוקראינים קיבלו גרמניה, פולין וצ’כיה.
הסטטיסטיקה הזו חשובה לא רק בפני עצמה. בין מקבלי ההגנה הזמנית חלק משמעותי הם נשים מבוגרות וילדים. וזה אומר שמחוץ לאוקראינה נמצאת חלק עצום מהפוטנציאל התעסוקתי, האינטלקטואלי והדמוגרפי העתידי של המדינה.
הבעיה רחבה יותר מהסטטיסטיקה האירופית. לפי הערכות נציבות האו”ם לפליטים, המספר הכולל של אוקראינים שנאלצו לעזוב את בתיהם בגלל המלחמה עולה על תשעה מיליון איש, אם לוקחים בחשבון גם פליטים בחו”ל וגם עקורים פנימיים.
על רקע זה, מוסדות פיננסיים בינלאומיים מחשבים את עלות השיקום העתידי. ההערכה המשותפת האחרונה של הבנק העולמי, הנציבות האירופית, האו”ם וממשלת אוקראינה מדברת על צרכים ברמה של 588 מיליארד דולר.
אבל אפילו ההשקעות הגדולות ביותר לא יפתרו את השאלה באופן אוטומטי.
מי יבנה דיור למפונים? מי יעבוד במפעלים החדשים? מי יטפל בחולים, ילמד ילדים, יפעיל פרויקטים טכנולוגיים, ייצור עסקים וישמור על הכלכלה בתחרות עם מדינות אחרות?
לכן, נושא ההון האנושי הופך לראשונה לאחד הכיוונים המרכזיים של Ukraine Recovery Conference 2026. בגדנסק, ב-25–26 ביוני, ידונו בו לצד השקעות, ביטחון, אינטגרציה אירופית ופיתוח עסקים.
מה צריכה לתת הפלטפורמה ‘דודומו’
הפלטפורמה ‘דודומו’, שמכין משרד המדיניות החברתית של אוקראינה, צריכה להפוך למרחב מידע אחיד לאוקראינים בחו”ל.
עליה מתכננים לאסוף מידע על עבודה, דיור, שירותים ממשלתיים, אפשרויות חינוך לילדים, תמיכה בעסקים וכלים לשילוב מחדש עבור אלה שיחליטו לחזור לאוקראינה.
למעשה, זו ניסיון של המדינה לעבוד לא רק עם החזרת אזרחים, אלא גם עם שמירת הקשר עם הקהילה האוקראינית הגדולה בחו”ל.
זה חשוב במיוחד לקהל הישראלי. ישראל יודעת היטב שקשר עם אנשים מחוץ למדינה לא נבנה רק על דרכון, סיסמאות או פניות רגשיות. הוא נשען על עבודה מתמדת: חינוך, תרבות, קשרים משפחתיים, שירותים ממשלתיים מובנים, הזדמנויות כלכליות והתחושה שהאדם נשאר חלק מהמרחב המשותף.
לכן, עבור קוראי נאנובוסטי — חדשות ישראל | Nikk.Agency הנושא של הפלטפורמה האוקראינית ‘דודומו’ נשמע לא כפרויקט מנהלי צר, אלא כשאלה של מודל היחסים העתידי בין המדינה למיליוני אנשים שיכולים פיזית לחיות בברלין, ורשה, פראג, תל אביב או חיפה, אבל לשמור על קשר עם אוקראינה.
מהחזרה לקשר: מה אוקראינה יכולה ללמוד ממדינות אחרות
אוקראינה אינה המדינה הראשונה שמתמודדת עם יציאה המונית של אזרחים. אבל היא כנראה אחת המדינות האירופיות הראשונות במאה ה-21 שנאלצת בו זמנית לנהל מלחמה, לשקם את הכלכלה, לבצע רפורמות ולחשוב על החזרת מיליוני אנשים.
ניסיון של מדינות אחרות מראה: ההצלחה תלויה לא רק בקריאות ‘חזרו הביתה’. הרבה יותר חשוב היכולת של המדינה לשמור על קשר ארוך ומעשי עם אזרחיה בחו”ל.
אירלנד: הדיאספורה כמשאב ולא כהפסד
אירלנד איבדה אוכלוסייה במשך מאות שנים בגלל הגירה. לאחר הרעב הגדול במאה ה-19, מיליוני אירים עזבו לארה”ב, קנדה, אוסטרליה ובריטניה. בשלב מסוים מחוץ למדינה היו יותר אנשים ממוצא אירי מאשר באירלנד עצמה.
אבל המדינה בהדרגה הפסיקה לראות בהגירה רק כטרגדיה ואובדן סופי. אירלנד החלה לבנות מדיניות שיטתית של עבודה עם הדיאספורה, לתמוך בקהילות בחו”ל, לפתח קשרים תרבותיים וכלכליים.
היום הדיאספורה האירית נשארת מקור חשוב להשקעות, קשרים בינלאומיים והשפעה רכה של המדינה. עבור אוקראינה, הדוגמה הזו חשובה בכך שאנשים בחו”ל יכולים להיות לא רק חלק מאבדן האוכלוסייה, אלא גם המשך הפוטנציאל הלאומי.
פולין: לא כולם חזרו, אבל הקשר נשמר
לאחר הצטרפות פולין לאיחוד האירופי ב-2004, המדינה חוותה אחת מגלי ההגירה הגדולים ביותר באירופה המודרנית. מיליוני פולנים עזבו לעבוד בבריטניה, גרמניה, אירלנד ומדינות אחרות.
עם הזמן, המדינה הפולנית החלה ליצור תנאים לחזרה: לפשט הליכים, לפתח את שוק העבודה, לשמור על קשרים עם קהילות בחו”ל.
אבל הלקח העיקרי של פולין אינו בכך שכולם חזרו. זה לא קרה. חלק מהפולנים נשארו לחיות בחו”ל, אבל המשיכו לקנות נכסים בפולין, להשקיע, לפתוח עסקים, לשמור על קשרים מקצועיים ומשפחתיים עם המולדת.
עבור אוקראינה, זה יכול להיות מסקנה חשובה במיוחד. לא כל האוקראינים יחזרו מיד לאחר סיום המלחמה. חלק יישארו במדינות שבהן הילדים כבר הלכו לבתי ספר, המבוגרים מצאו עבודה, המשפחות קיבלו יציבות. לכן, המשימה של המדינה היא לא רק להחזיר אנשים פיזית, אלא גם לא לאבד אותם סופית.
ישראל: המודל המוכר ביותר של קשר עם הדיאספורה
ישראל בנתה במשך עשורים את אחת המערכות המוכרות ביותר של עבודה עם הדיאספורה. עבור המדינה, הקשר עם הקהילות היהודיות בחו”ל הפך לא רק לכיוון נוסף, אלא לחלק מאסטרטגיה מדינית.
לא מדובר רק על עלייה. ישראל פיתחה תוכניות חינוכיות, חילופי תרבות, פרויקטים לנוער, סיוע לקהילות, רשתות קשרים בינלאומיות ותחושת שייכות מתמדת למרחב המשותף.
אדם יכול לחיות בניו יורק, פריז, לונדון או בואנוס איירס, אבל לשמור על קשר עם ישראל דרך משפחה, תרבות, שפה, חינוך, עסקים וחיים ציבוריים.
עבור אוקראינה, הניסיון הישראלי לא יכול להיות מועתק באופן מכני. ההיסטוריה, הזהות והנסיבות שונות. אבל העיקרון עצמו חשוב: המדינה צריכה לעבוד עם אנשים בחו”ל לא מפעם לפעם, אלא באופן קבוע.
האתגר האוקראיני של המאה ה-21
המצב האוקראיני שונה מכל הדוגמאות הללו.
אירלנד חוותה הגירה המונית במשך עשורים. פולין בנתה מדיניות חזרה כבר בתנאי שלום וחברות באיחוד האירופי. ליטא ניסתה לשמור על קשר עם אזרחים לאחר הגירה כלכלית. ישראל פיתחה מערכת אינטראקציה עם הדיאספורה במשך דורות.
אוקראינה עושה זאת בזמן מלחמה.
היא צריכה בו זמנית להגן על המדינה, לשקם את ההרוס, להתכונן לאינטגרציה אירופית, להחזיר את הוותיקים לחיים שלווים, לתמוך במפונים, להפעיל מקומות עבודה חדשים ולא לאבד מיליוני אזרחים שחיים כעת בחו”ל.
לכן, הפלטפורמה ‘דודומו’ יכולה להפוך לא רק לאתר עם מידע שימושי. בפיתוח נכון היא יכולה להפוך לאלמנט הראשון של מודל חדש של יחסים בין אוקראינה לאוקראינים בעולם.
אבל לשם כך שירות דיגיטלי אחד לא מספיק. אנשים צריכים תשובות מובנות: היכן הם יוכלו לעבוד, איך לפתור את שאלת הדיור, מה יהיה עם בתי הספר והרפואה, איך לסדר מסמכים, איך לפתוח עסק, איך לחזור בלי תחושה שהם שוב נשארים לבד מול הבירוקרטיה.
שאלה נוספת היא אמון. לאחר שנות מלחמה, הגירה כפויה והתאקלמות במדינות אחרות, האוקראינים יקבלו החלטות לא רק מהלב. הם יחשבו על סיכונים, הזדמנויות, ביטחון, עתיד הילדים ויציבות ההכנסות.
כאן המדינה תצטרך להתחרות לא בסיסמאות, אלא באיכות הפתרונות.
אוקראינה כבר הוכיחה שהיא יודעת להילחם על סיוע בינלאומי, נשק, השקעות ותמיכה פוליטית. עכשיו היא צריכה להראות אם היא מוכנה להילחם באותה נחישות על אנשיה.
כי שיקום המדינה הוא לא רק בטון, כבישים, אנרגיה ומיליארדי דולרים.
זו שאלה על מי יחיה באוקראינה, יעבוד באוקראינה, יגדל שם ילדים, ייצור עסקים, יחזור לאחר עזיבה כפויה או לפחות יישאר חלק מהעולם האוקראיני מחוץ לגבולות.
ואולי, זה יהיה המשמעות העיקרית של הפלטפורמה ‘דודומו’. לא רק לקרוא לאנשים לחזור, אלא להראות להם: אוקראינה זוכרת אותם, מדברת איתם בשפה מובנת ומוכנה לבנות עתיד יחד איתם — היכן שהם נמצאים כעת.
מה ידוע כעת על הפלטפורמה “דודומו”
“דודומו” — זו פלטפורמה דיגיטלית של משרד המדיניות החברתית, המשפחה והאחדות של אוקראינה לתכנון חזרה ושילוב מחדש של אוקראינים שנמצאים בחו”ל. באופן רשמי, הקונספט של הפלטפורמה הוצג לנציגים של יותר מ-260 קהילות אוקראיניות.
הרעיון המרכזי של הפלטפורמה הוא לתת לאדם לא מידע מפוזר, אלא מסלול ברור: מה מחכה לו באוקראינה, איזו תמיכה יש, היכן אפשר לגור, לעבוד, ללמד ילדים, לקבל שירותים חברתיים ורפואיים. השר דניס אולוטין הדגיש במיוחד שהמשימה של המדינה היא לא רק לקרוא לאנשים לחזור בכל מחיר, אלא ליצור תנאים לחזרה מרצון, מושכלת וברת קיימא.
מה צריך להיות על הפלטפורמה:
- דיור והזדמנויות מגורים בקהילות ספציפיות;
- עבודה ותעסוקה;
- גישה לחינוך לילדים;
- שירותים חברתיים;
- עזרה רפואית;
- מידע על תמיכה לאחר החזרה;
- פרופילים של קהילות אוקראיניות, כדי שהאדם יראה לא אוקראינה מופשטת, אלא מקום ספציפי אליו הוא יכול לחזור.
עבור הקהילות האוקראיניות זה גם כלי. הן יוכלו להראות את הפוטנציאל שלהן, לספר על מקומות עבודה, שירותים, תשתיות, תוכניות תמיכה ולמשוך תשומת לב של שותפים בינלאומיים. כלומר, ‘דודומו’ נועד לא רק כשירות לאנשים, אלא גם כחלון הזדמנויות לאזורים של אוקראינה.
ההצגה הרשמית של הפלטפורמה מתוכננת ל-Ukraine Recovery Conference 2026, שתתקיים ב-25–26 ביוני 2026 בגדנסק, פולין.
הפלטפורמה מתבצעת במסגרת פרויקט YOUA — “יוצרים דרכים חדשות, בונים את עתיד אוקראינה”. הפרויקט מבוצע על ידי GIZ בהזמנת ממשלת גרמניה בשיתוף עם משרד המדיניות החברתית, המשפחה והאחדות של אוקראינה. בפרויקט מעורבת גם אגודת הערים של אוקראינה. כעת מתבצע מיון קהילות לפיילוט פתרונות מעשיים לתמיכה באנשים לאחר החזרה.
הקשר של השיקום גם חשוב. לפי הערכת הבנק העולמי, הנציבות האירופית, האו”ם וממשלת אוקראינה, הצרכים של אוקראינה לשיקום ובנייה מחדש עומדים על כמעט 588 מיליארד דולר בעשור הקרוב. אבל בלי חזרה או לפחות שמירה על קשר עם אנשים, הכסף הזה לא פותר את השאלה העיקרית: מי יעבוד, יבנה, יטפל, ילמד, ייצור עסקים ויפתח קהילות.
….
הקרמלין עצמו הודה בכישלון ‘רוח אנקורידג’: מוסקבה ציפתה לעסקה על דונבאס, אך קיבלה אכזבה — 24.06.2026
— Новости Израиля
סולידריות ישראלית בפעולה: כיצד חברת PTC תומכת באוקראינה לאחר התקפות רוסיה — 24.06.2026
— Новости Израиля
לא לאבד את שלהם: אוקראינה יוצרת את ‘דודומו’ על פי הניסיון של ישראל ומדינות אחרות עם מדיניות חזקה כלפי התפוצות — 24.06.2026
— Новости Израиля
Сообщение לא לאבד את שלהם: אוקראינה יוצרת את ‘דודומו’ על פי הניסיון של ישראל ומדינות אחרות עם מדיניות חזקה כלפי התפוצות появились сначала на Waldlaufer Israel.